תפארת

אפרת גלנור

האפשרות לבחור בציור שמתמסר לשפה פנים אמנותית, לציור מנותק מהחברתי, ציבורי, פוליטי, הוא פריווילגיה בלתי אפשרית לאפרת גל-נור.
ועל אף שיצירתה בנויה מציור ריאליסטי, מסורתי, שבו האופן בו נופל האור על האוביקט הוא עילה
לציור, בחרה גל-נור להשתמש בערכים אסתטיים כדי לבדוק אידיאולוגיות, מיתוסים, דעות ומערכת אמונות. גל-נור אינה נותנת דין וחשבון לאופנים בהם עוצבו המיתוסים המצויירים. היא מציפה את הצופה באינדקס עשיר של צורות, אורנמנטים, צבעוניות מגוונת, דימויים, סמלים וקומפוזיציות מאורגנות, ומציגה קונפליקט שמובנה בתוך העבודות ומכיל את פרפור הזהויות הכרוני הישראלי ואת העימות בין רצף לקיטוע.
אפרת גל-נור מציעה דרך נוספת להתבוננות על הישראליות, דרך מפתה, מורכבת ומאתגרת.

דרורה דקל (קטעים מטקסט התערוכה)

בתמיכת: מינהל תרבות, משרד התרבות המדע